קוטלי חרקים אורגאנופוספטיים

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים הם קבוצה של תרכובות כימיות המכילות אטומי כלור במולקולות שלהן, המשמשות באופן פעיל להגנה על צמחים מפני מזיקים שונים. חומרים אלה רעילים ביותר לחרקים, וחוסמים תהליכים פיזיולוגיים מרכזיים, מה שמוביל למותם. דוגמאות לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים כוללות חומרים כגון ddt (דיכלורודיפנילטריכלורואתן), אלדרין וכלורדן. בעוד שקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים היו בעבר בשימוש נרחב, השימוש בהם מוגבל או אסור כיום ברוב המדינות בשל רעילותם והשפעתם ארוכת הטווח על המערכת האקולוגית.

מטרות וחשיבות השימוש בחקלאות ובגננות

מטרת השימוש בקוטלי חרקים אורגניים-כלוריים היא לשלוט ביעילות באוכלוסיות מזיקים שעלולות לגרום להפסדים משמעותיים בחקלאות ובגננות. קוטלי חרקים אלה יעילים במיוחד כנגד מגוון רחב של מזיקי חרקים, כגון זבובים, יתושים, חיפושיות וקרציות. הם מספקים יעילות גבוהה לאורך זמן ממושך, מה שהופך אותם לאטרקטיביים למאבק במזיקים בגידולים חקלאיים כגון דגנים, ירקות ופירות. בגננות, קוטלי חרקים אורגניים-כלוריים משמשים להגנה על צמחי נוי ועצים מפני מזיקים.

רלוונטיות הנושא (מדוע חשוב ללמוד וליישם קוטלי חרקים בצורה נכונה)

לימוד ויישום נכון של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים הם קריטיים לשמירה על איזון אקולוגי ובריאות הצמח. שימוש לא נכון בקוטלי חרקים עלול להוביל להתפתחות עמידות במזיקים, כמו גם להרס מערכות אקולוגיות, כולל חרקים מועילים ואפילו בעלי חיים. הבנת מנגנוני הפעולה שלהם, שיטות היישום הנכונות והסיכונים הפוטנציאליים מסייעת למזער את ההשלכות השליליות על הטבע ועל בריאות האדם, מה שהופך נושא זה לרלוונטי עבור אגרונומים, גננים ומומחי סביבה.

היסטוריה של קוטלי חרקים אורגנוכלוריים

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים (ocis) מילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של הדברת מזיקים וחקלאות, ותרמו באופן משמעותי לעלייה ביבולים ולבריאות הציבור באמצע המאה ה-20. קוטלי חרקים אלה מבוססים על תרכובות כימיות המכילות כלור, פחמן ומימן, ופותחו בתחילה בתחילת המאה ה-20. עם זאת, השימוש הנרחב בהם נקשר לבעיות סביבתיות ולסיכונים רעילים, מה שהוביל להגבלות ואיסורים על השימוש בחומרים רבים אלה במדינות שונות ברחבי העולם.

1. תגליות ופיתוחים מוקדמים

ההיסטוריה של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים מתחילה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כאשר מדענים החלו לחקור את השימוש הפוטנציאלי בפחמימנים כלוריים להדברת מזיקים. בשנת 1939, הכימאי השוויצרי פול מולר גילה את תכונותיו הקוטליות של DDT (דיכלורודיפנילטריכלורואתאן), תגלית פורצת דרך שעיצבה את עתיד הדברת המזיקים. DDT הפך לקוטל החרקים האורגנו-כלורי הראשון שנמצא בשימוש נרחב, והפגין יעילות גבוהה כנגד מגוון רחב של חרקים, כולל יתושים, כינים ומזיקים חקלאיים. הוא זכה לשימוש נרחב במהלך מלחמת העולם השנייה, שם שימש למלחמה בחרקים מעבירי מחלות ולהגן על חיילים מפני מלריה.

2. שימוש נרחב בחקלאות

לאחר מלחמת העולם השנייה, השימוש ב-DDT התרחב במהירות בחקלאות ברחבי העולם. בעקבות הצלחתו, פותחו קוטלי חרקים אורגניים אחרים המכילים כלור, כגון אלדרין, דיאלדרין, הפטאכלור וכלורדן. קוטלי חרקים אלה היו יעילים ביותר בהדברת מזיקים וסיפקו הגנה ארוכת טווח, מה שהופך אותם לפופולריים בחקלאות. הם שימשו למלחמה במזיקים בגידולים שונים, כולל כותנה, טבק, ירקות ופירות. קוטלי חרקים אורגניים מצאו שימוש גם בהדברת מזיקים ביתיים, כגון טרמיטים, נמלים וג'וקים.

3. סוגיות בטיחות וסביבה

למרות יעילותם, השימוש בקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים הוביל לבעיות אקולוגיות וטוקסיקולוגיות חדשות. חומרים אלה היו רעילים ביותר לא רק לחרקים אלא גם לאורגניזמים אחרים, כולל חרקים מועילים כמו דבורים ובעלי חיים. עמידותם ויכולתם של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים להצטבר במערכות אקולוגיות ולזהם קרקע ומים, הפכו לבעיות חמורות. ביומגניפיקציה - הצטברות של רעלים בשרשראות המזון - התרחשה גם היא, מה שהוביל לתוצאות אקולוגיות משמעותיות. עקב בעיות אלה, רבים מקוטלי חרקים אלה היו נתונים להגבלות או איסורים במספר מדינות החל מסוף שנות ה-70.

4. גישות וסוגיות מודרניות

כיום, קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים עדיין בשימוש, אך יישומם מוגבל עקב תקני סביבה מחמירים וחששות בטיחות. התפתחות עמידות בחרקים לקוטלי חרקים אלה ויעילותם המופחתת הפכו לבעיות מרכזיות בהגנה כימית מודרנית על צמחים. בתגובה לאתגרים אלה, מדענים ואגרונומים מפתחים באופן פעיל אסטרטגיות ופורמולציות חדשות, המשלבות קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים עם שיטות הדברה אחרות, כגון הדברה ביולוגית ושיטות מכניות.

לפיכך, ההיסטוריה של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים היא מסע מתגליות מהפכניות ושימוש נרחב ועד להכרה בסיכונים סביבתיים וטוקסיקולוגיים, שהובילו לחיפוש אחר שיטות הגנת צמחים בטוחות ובנות קיימא יותר.

קוטלי חרקים אורגנוכלוריים: סיווג

1. לפי מבנה כימי

ניתן לסווג קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים לפי המבנה הכימי שלהם, הקובע את תכונותיהם הפיזיקו-כימיות ואת פעילותם כנגד מזיקים שונים:

• תרכובות אורגנו-כלור ארומטיות: כימיקלים אלה מכילים טבעת בנזן עם אטומי כלור. דוגמה לכך היא ddt (דיכלורודיפנילטריקלורואתאן), אחת מתרכובות האורגנו-כלור הידועות והנפוצות ביותר, אם כי השימוש בה מוגבל מאוד עקב השלכות סביבתיות.
• תרכובות אורגנו-כלור אציקליות: תרכובות אלו אינן מכילות טבעת ארומטית ובעלות מבנה ליניארי או מסועף. דוגמה לכך היא הקסכלורוציקלוהקסאן (hch), ששימש להגנה על גידולים חקלאיים מפני מזיקים שונים.
• פחמימנים כלוריים: אלה כוללים כימיקלים המכילים שרשראות פחמן המחוברות לאטומי כלור. דוגמה לכך היא כלורובנזן.

2. לפי מנגנון פעולה

ניתן לסווג קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים לפי סוג ההשפעה שיש להם על גוף החרק. מנגנון הפעולה העיקרי שלהם כרוך בחסימת מערכת העצבים של החרק:

• קוטלי חרקים המשפיעים על תעלות הנתרן: חומרים אלה משבשים את התפקוד התקין של תעלות הנתרן במערכת העצבים של החרק, מה שמוביל לשיתוק ומוות. דוגמה לכך היא ddt.
• קוטלי חרקים החוסמים אצטילכולין אסטראז: כימיקלים אלה חוסמים את האנזים אצטילכולין אסטראז, אשר ממלא תפקיד חשוב בהעברת דחפים עצביים, מה שמוביל לשיבוש בהעברת העצבים ולמות חרקים. דוגמה לכך היא כלורפיריפוס.

3. לפי אזור יישום

ניתן לסווג קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים לפי תחום היישום שלהם:

• קוטלי חרקים חקלאיים: תרכובות אורגנו-כלור נמצאות בשימוש נרחב בחקלאות להגנה על גידולים מפני מזיקים כמו כנימות, זבובים, חיפושיות וחרקים אחרים. דוגמאות: ddt, הקסאכלורוציקלוהקסאן (hch).
• קוטלי חרקים ביתיים: קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים נמצאים בשימוש נרחב גם להדברת מזיקים ביתיים כגון ג'וקים, זבובים ויתושים. דוגמה: ציפרמתרין.

4. על ידי רעילות

הרעילות של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים יכולה להשתנות בהתאם למבנה הכימי שלהם ולשיטת היישום שלהם:

• מוצרים רעילים ביותר: קוטלי חרקים אלה רעילים ביותר ומשמשים נגד מזיקים הגורמים נזק משמעותי. לדוגמה, ל-ddt יש רעילות גבוהה, דבר המגביל את השימוש בו בחקלאות ובמשקי בית.
• מוצרים רעילים במידה בינונית: קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים בעלי רעילות בינונית כוללים כלורפיריפוס, הנמצא בשימוש נרחב להגנה על גידולים.
• מוצרים בעלי רעילות נמוכה: לחלק מקוטלי החרקים האורגנו-כלוריים יש רעילות נמוכה יחסית והם משמשים כאשר נדרשת אפשרות בטוחה יותר. דוגמה: פרמתרין.

5. לפי משך הפעולה

ניתן לחלק קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים למוצרים בעלי משכי פעולה שונים:

• קוטלי חרקים עמידים לאורך זמן: חומרים אלה ממשיכים להשפיע על מזיקים זמן רב לאחר היישום. דוגמה לכך היא חומר מזיק מסוג hch, אשר יכול להימשך בסביבה למשך תקופה ממושכת.
• קוטלי חרקים קצרי טווח: מוצרים אלה פועלים במהירות, אך השפעתם חולפת במהירות. לדוגמה: פירתרואידים, הפועלים במהירות אך אינם נשארים בסביבה לאורך זמן.

6. על ידי יציבות סביבתית

ניתן לסווג קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים על סמך יציבותם ופירוקם בסביבה:

• מוצרים יציבים לאור: חומרים אלה שומרים על פעילותם באור שמש. דוגמה: ddt.
• מוצרים פוטו-בלתי יציבים: חומרים אלה מתפרקים במהירות בחשיפה לאור שמש, מה שמגביל את השימוש בהם במרחבים פתוחים. דוגמה: הקסאכלורוציקלוהקסאן (hch).

מנגנון הפעולה

כיצד קוטלי חרקים משפיעים על מערכת העצבים של חרקים

• קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים משפיעים על מערכת העצבים של חרקים על ידי שיבוש ההעברה התקינה של דחפים עצביים. זה מושג על ידי חסימת אצטילכולין אסטראז, האנזים שבדרך כלל מפרק את הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין לאחר פעולתו על תאי עצב. כתוצאה מכך, אצטילכולין ממשיך לפעול על קצות העצבים, מה שמוביל לגירוי יתר של מערכת העצבים, שיתוק ובסופו של דבר, מותו של החרק.

השפעה על חילוף החומרים של חרקים

• קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים משפיעים גם הם על חילוף החומרים של חרקים, ומונעים את הוויסות התקין של תהליכי חייהם. דבר זה משבש את מאזן החומרים בתאים, מפחית את חילוף האנרגיה ופוגע ביכולתם של החרקים להתרבות ולהישרד.

דוגמאות למנגנוני פעולה מולקולריים

1. השפעה על אצטילכולין אסטראז: קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים מעכבים אצטילכולין אסטראז, מה שמוביל להצטברות של אצטילכולין בסדקים סינפטיים ולגרימת שיתוק.
2. השפעה על תעלות נתרן: הן גם מפריעות לתפקודן של תעלות נתרן בתאי עצב, וגורמות לפתיחה מתמדת שלהן, מה שמביא לזרימה בלתי מבוקרת של יונים ולגירוי של תאי עצב.

דוגמאות למוצרים בקבוצה זו

דוגמה לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים כוללת:

• DDT (דיכלורודיפנילטריכלורואתאן): קוטל חרקים זה היה בשימוש נרחב בעבר למאבק במלריה ובמחלות אחרות המועברות על ידי חרקים, וכן בחקלאות להדברת מזיקים. יתרונותיו כוללים יעילות ארוכת טווח ויעילות גבוהה כנגד מזיקים שונים. עם זאת, הצטברותו בסביבה והשפעתו הפוטנציאלית על מערכות אקולוגיות הובילו לאיסורו ברוב המדינות.
• אלדרין: משמש למלחמה במזיקי קרקע כמו צרצרים ואחרים. אלדרין רעיל ביותר, במיוחד לאורגניזמים ימיים, דבר המגביל את יישומו.

יתרונות וחסרונות

יתרונותיהם של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים כוללים את יעילותם הגבוהה ופעולתם ארוכת הטווח. עם זאת, השימוש בהם מוגבל עקב עמידות, רעילות לבעלי חיים ולבני אדם והשפעה סביבתית ארוכת טווח.

השפעה סביבתית

• השפעה על חרקים מועילים (דבורים, חרקים טורפים)

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים רעילים לחרקים מועילים כמו דבורים, פרת משה רבנו וחרקים טורפים אחרים. הדבר עלול להפחית את אוכלוסיית המאביקים, לשבש את איזון המערכות האקולוגיות ולפגוע באיכות היבולים.

• רמות שאריות של קוטלי חרקים בקרקע, במים ובצמחים

לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים יש זמן מחצית חיים ארוך והם יכולים להישאר בקרקע ובמים למשך תקופות ממושכות, מה שמוביל להצטברותם במערכות אקולוגיות. מצב זה יכול לגרום לזיהום משאבי מים וקרקע, כמו גם להשפיע על צמחים ובעלי חיים הצורכים צמחים מזוהמים.

• יציבות פוטואלקטרית ופירוק של קוטלי חרקים בטבע

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים הם יציבים באור שמש, כלומר הם מתפרקים לאט תחת אור השמש, ממשיכים לפעול ולפגוע במערכת האקולוגית.

• ביומגניפיקציה והצטברות בשרשראות מזון

קיומם ארוך השנים של קוטלי חרקים בסביבה ויכולתם להצטבר באורגניזמים עלולים להוביל לביו-מגניפיקציה - הצטברות של חומרים רעילים בכל רמה של שרשרת המזון. מצב זה מהווה איום על בריאותם של בעלי חיים ובני אדם כאחד.

בעיית עמידות חרקים לקוטלי חרקים

• גורמים להתנגדות

חרקים מפתחים עמידות לקוטלי חרקים עקב ברירה טבעית, שבה פרטים עם מוטציות המאפשרות להם לשרוד חשיפה לחומרי חרקים מעבירים תכונות אלו לצאצאיהם. עם הזמן, חרקים כאלה הופכים עמידים לכימיקלים, מה שמפחית את יעילות השימוש בהם.

• דוגמאות למזיקים עמידים

מזיקים כמו חיפושית תפוחי האדמה בקולורדו, כנימות וחרקים אחרים הופכים לעיתים קרובות עמידים לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים לאחר שימוש ממושך במוצרים אלה.

• שיטות למניעת עמידות

כדי למנוע עמידות, מומלץ להחליף קוטלי חרקים בעלי דרכי פעולה שונות, להשתמש בשיטות הדברה בטוחות יותר כגון הדברה ביולוגית, ולשלב שיטות כימיות ואורגניות להגנת הצומח.

כללים לשימוש בטוח בקוטלי חרקים

• הכנת תמיסות ומינונים

חיוני להקפיד על ההוראות להכנת תמיסות קוטלי חרקים כדי למנוע רעילות מוגזמת שעלולה לפגוע בצמחים ובסביבה. יש להקפיד על המינון המומלץ כדי למנוע מנת יתר.

• שימוש בציוד מגן בעת טיפול בקוטלי חרקים

בעת שימוש בקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים, יש להשתמש בציוד מגן כגון כפפות, משקפי מגן, מסכות וציוד מגן אישי אחר כדי להימנע ממגע עם כימיקלים.

• המלצות לטיפול בצמח (שעת היום, תנאי מזג האוויר)

יש לבצע את המריחה בבוקר או בערב כאשר הטמפרטורה אינה גבוהה מדי, ובתנאים ללא גשם או רוח חזקה. זה עוזר לשפר את יעילות המוצר ולמזער את התפשטותו באוויר.

• הקפדה על זמני המתנה לפני הקטיף

חיוני להקפיד על זמני ההמתנה המצוינים בתווית המוצר כדי למנוע חדירת שאריות כימיות לאספקת המזון.

חלופות לקוטלי חרקים כימיים

• קוטלי חרקים ביולוגיים

שימוש באנטומופאגים, כגון צרעות טפיליות וקרציות טורפות, מספק אלטרנטיבה בטוחה לסביבה לקוטלי חרקים כימיים. מוצרים חיידקיים כגון bacillus thuringiensis גם הורגים ביעילות חרקים.

• קוטלי חרקים טבעיים

השימוש בקוטלי חרקים טבעיים, כגון שמן נים, חליטות טבק ותמיסות שום, מפחית את הצורך בחומרים כימיים מבלי לפגוע במערכת האקולוגית.

• מלכודות פרומונים ושיטות מכניות אחרות

מלכודות פרומונים ומכשירים מכניים כמו מלכודות דביקות משמשים לשליטה באוכלוסיות מזיקים ללא שימוש בכימיקלים.

דוגמאות לקוטלי חרקים פופולריים בקבוצה זו

שם המוצר	רכיב פעיל	אופן הפעולה	אזור יישום
די-די-טי	דיכלורודיפנילטריכלורואתן	משבש את העברת אותות העצבים	חקלאות, גננות
כלורדן	כלורדן	חוסם את העברת אותות העצבים	הגנה מפני מזיקי קרקע

סיכונים ואמצעי זהירות

השפעה על בריאות האדם ובעלי החיים

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים עלולים להיות רעילים לבני אדם ולבעלי חיים, במיוחד כאשר מיושמים בצורה שגויה. יש לנקוט משנה זהירות כדי למנוע הרעלה.

תסמינים של הרעלת קוטלי חרקים

תסמיני הרעלה כוללים כאבי ראש, בחילות, הקאות וסחרחורת. במקרה של הרעלה יש צורך בסיוע רפואי מיידי.

עזרה ראשונה להרעלה

במקרה של הרעלה על ידי קוטלי חרקים, יש לשטוף את הפה והעיניים, ליטול פחם פעיל ולפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי.

מַסְקָנָה

שימוש רציונלי בקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים מסייע במאבק יעיל במזיקים, אך חשוב לנקוט משנה זהירות כדי להימנע מהשלכות שליליות על הבריאות והמערכות האקולוגיות. ניטור מתמיד של תנאי הצמח ושימוש בחומרים כימיים תוך התחשבות בשיטות בטוחות להגנה על הסביבה ובריאות האדם הם חיוניים.

שאלות נפוצות (FAQ)

• מהם קוטלי חרקים אורגנוכלוריים?

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים הם קבוצת כימיקלים המכילים אטומי כלור ומשמשים להדברת מזיקים. הם משפיעים על מערכת העצבים של חרקים על ידי שיבוש העברת הדחפים העצביים, מה שמוביל למותם. הנציג הידוע ביותר של קבוצה זו הוא ddt.

• כיצד פועל קוטל חרקים אורגני כלורי?

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים משבשים את העברת הדחפים העצביים בחרקים על ידי חסימת פעולתו של אצטילכולין אסטראז, אנזים שבדרך כלל מפרק את הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין. זה גורם להצטברות של אצטילכולין, מה שמוביל לגירוי יתר של מערכת העצבים ולמות החרק.

• מהם היתרונות של קוטלי חרקים אורגנוכלוריים?

לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים יש רעילות גבוהה לחרקים, הם מספקים הגנה לטווח ארוך ויעילים ביותר בהדברת מזיקים. הם יכולים לשלוט במגוון רחב של חרקים והם יעילים אפילו במינונים נמוכים.

• מהם החסרונות העיקריים של קוטלי חרקים אורגנוכלוריים?

החיסרון העיקרי הוא רעילותם הגבוהה לבעלי חיים, בני אדם וחרקים מועילים כמו דבורים. בנוסף, קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים יכולים להצטבר בקרקע, במים ובצמחים, מה שמוביל להשפעות סביבתיות ארוכות טווח.

• אילו דוגמאות לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים משמשים בחקלאות?

דוגמאות לכך כוללות ddt, אלדרין וכלורדן. חומרים אלה היו בשימוש נרחב למלחמה במזיקים, אך השימוש בהם מוגבל או אסור ברוב המדינות בשל עמידותם לפירוק בטבע ורעילותם.

• מהי בעיית עמידות חרקים לקוטלי חרקים?

חרקים יכולים לפתח עמידות לקוטלי חרקים עקב שימוש ממושך או חוזר. זה קורה כאשר נוצרות מוטציות באוכלוסייה המאפשרות למזיקים לשרוד לאחר טיפול בחומר הכימי. זה מפחית את יעילות קוטלי החרקים ודורש החלפה מתמדת של מוצרים.

• כיצד ניתן למנוע עמידות אצל חרקים?

כדי למנוע עמידות, מומלץ להחליף קוטלי חרקים שונים בעלי דרכי פעולה שונות, להשתמש בתכשירים משולבים ולהשתמש בשיטות הדברה ביולוגיות כגון אנטומופגים ואויבים טבעיים אחרים.

• אילו אמצעי זהירות יש לנקוט בעת שימוש בקוטלי חרקים אורגנוכלוריים?

בעת עבודה עם קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים, יש להשתמש בציוד מגן כגון כפפות, משקפי מגן ומסכות כדי להימנע ממגע עם כימיקלים. חשוב גם לפעול לפי ההוראות שעל האריזה בנוגע למינון וזמני היישום ולקפיד על זמני המתנה לפני הקטיף.

• מהי הסכנה של קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים למערכות אקולוגיות?

קוטלי חרקים אורגנו-כלוריים יכולים להרוס מערכות אקולוגיות על ידי הריגת לא רק מזיקים אלא גם חרקים מועילים כמו דבורים, וכן על ידי השפעות רעילות על מערכות אקולוגיות מימיות. חומרים אלה יכולים להצטבר בקרקע ובשרשראות ביולוגיות, מה שמוביל לתוצאות אקולוגיות ארוכות טווח.

• האם יש חלופות לקוטלי חרקים אורגנו-כלוריים?

כן, ישנן מספר שיטות הדברה חלופיות, כולל קוטלי חרקים ביולוגיים (כגון שימוש באנטומופאגים), קוטלי חרקים טבעיים (כגון שמן נים וחליטות שום), ושיטות מכניות כמו מלכודות פרומונים. שיטות אלו פחות רעילות לסביבה ולבריאות האדם, אך עשויות להיות פחות יעילות במצבים מסוימים.